פרק ראשון - חכמים הזהרו בדבריכם

 

חכמים הזהרו בדבריכם

מסכת אבות א' יא'

אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר:

חֲכָמִים,

הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם;

שֶׁמָּא תָּחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת,

וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים,

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ,

וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל

 

 

 

       הקבוצה עברה טלטלה שמספר עוגנים עזבו אותה, צוות מקצועי, אצילי, אבו פאני... החיבור, התיאומים, אלו דברים שלוקים זמן.

        המצב הנפשי של האוהדים, חוסר ודאות מוציא מאיתנו דברים, הפחדים יוצאים לפעמים בצורה רעילה

 ההשתלחות של האוהדים על ההחתמות, הפספוסים (לתת דוגמא על זה שחזיזה עבר משהו אישי ואנשים מצאו לנכון לבקר את זה שהוא לא בהרכב). לבקר את אלברמן על הבחירה במסאי, שאם שמעתם את הראיון שנתן לפורמט האנליסטים של מכבי חיפה אתם תבינו שמה שחשוב לסגל היום הוא החיבור המנטאלי לקבוצה ויכולות טקטיות טובות, מי שראה את הסדרה טד לאסו שהייתה מוקצנת, יכול להבין או לפחות להאמין שהתרומה המנטאלית והחיבור לשחקנים חשוב לא פחות.

 

האספקטים נפשיים של השחקנים:

            מסאי – מסאי נכנס לנעליים גדולות, הוא יודע את זה. מרגישים את זה שהוא לא עושה דברים באופן                חופשי, ואנחנו כאוהדים צריכים לחשוב האם אנחנו רוצים מאמן שיפחד לטעות ולהשתפר? או שאנחנו             רוצים שהוא יראה לנו למה הוא נבחר ולמה האמינו בו במועדון. לא פשוט לקחת לידיים מועדון כזה                אחרי תקופה מטורפת של הצלחות, הקהל צריך לתמוך לא משנה מה ולדעת שיש חבלי לידה ושהסגל             הוא באמת טוב מאוד לליגה ולהמשיך לתת להם דחיפה ורוח גבית. באשר למסאי הוא צריך להאמין                בעצמו וביכולות שלו לחבר את השחקנים

דיא – דיא התחמק במודע או לא במודע מלהוביל קבוצות עד עכשיו ונראה שהוא החליט סוף סוף שהוא יקח חלק בהתקדמות של מכבי חיפה ובעונה הבאה, זו החלטה מפחידה ואני בטוח שדיא העלה דופק מהמחשבה של כל מה שהוא מרגיש שהוא צריך להוכיח. נראה שהוא מנסה יותר מדי, הוא רוצה להוכיח שהוא "שווה" את המשכורת, רוצה לתת את המספרים של אצילי, אבל הוא לא אצילי וזה בסדר וברגע שהוא יתפקס על זה שיש לו אייכויות מדהימות אחרות ואני בטוח שברגע שהוא יוריד את העול הזה מהכתפיים זה יפתח. דיא לדעתי יהיה חייב לבוא לכדור, להכניס את עצמו למשחק ולבשל, אחרי שיבשל 2-3 שערים, הגולים שלו יגיעו כי ירד ממנו מפלס הלחץ של "התרומה".

 

גוני – גוני, אם אתה שומע, אתה שחקן שחקן, 6 מעולה. גם אם אתה לא מאמין לי אתה תראה בעוד שנה שנתיים, תמשיך בדרך.

גוני נכווה שנה שעברה, אני בטוח, לא קיבל דקות, הגיע בתקופה של קבוצה שרצה חזק וסוג של נענש אחרי טעויות מינוריות. רואים את זה בפחד שלו בכדור, בתנועה הלא הכי חופשית, בפחד מלטעות. אם הצוות המקצועי ידע איך לעטוף אותו בהתחלה ולתת לו לטעות יהיה לנו שחקן ברמה קרובה לנטע.

 

פיירו – לפיירו יש צדדים טובים וצדדים פחות טובים, אני בטוח שיסכימו כולם. הוא חלוץ רחבת חמש, הוא צריך את הכדורים שם, באירופה בניגוד למה ששוחק בליגה מכניסים לו את הכדורים בדיוק למשבצת הזו אבל בליגה שולחים אותו לכדורים ארוכים, מה שנקרא בפוטבול "הייל מרי"

 

חזיזה – איזה מדהים השחקן הזה, לטעמי חזיזה שחקן חשוב יותר קבוצתית מאצילי והשנה תהיה השנה שלו. במחצית השנייה מול האמרון ראינו חזיזה מפוקס, בוגר, שיודע כמה חשוב להכניס את החלוצים למשחק וכמה עדיף גול של 100% של מישהו אחר לקבוצה על פני 80% גול של אותו שחקן.

 

פרק ראשון בתקווה מתוך סדרה גדולה על הפן היותר מנטאלי של מכבי חיפה, פרק סקירה קצר על המצב הנפשי של האוהדים, מסאי, דיא, גוני, פיירו וחזיזה.

אם יש דברים שתרצו שאעסוק בהם אנא מכם כתבו לי בתגובות או שלחו:

omashmhfc@gmail.com

 לפודקאסט

https://www.podbean.com/user-qyGRapUxwuW9

 

תודה לכם על הזמן שהקדשתם להאזין לפרק