עומאש מדבר כדורגל פרק 9 – הרגלים אטומיים

עומאש מדבר כדורגל פרק 9 – הרגלים אטומיים

לפני שאתחיל בפרק אני רוצה להציע לכם ולהפנות אתכם, אם לא שמעתם כבר את פרק 145 של הגל הירוק עם ניתוח מאוד מעניין של הליגה השוייצרית ויאנג בויז על ידי סקאוט יהודי שוויצרי של פ.צ. ציריך, שאפו אדיר על הפרק ופרק 354 שלושרי, של האנליסטים ששם זיו מלאכי מדבר על המערך של חיפה שהשתנה, למי שזוכר שדיברתי על חוסר התיאום לפעמים במעבר בין מערכים של חיפה והבלבול, מלאכי פשוט מסגר את זה מקצועית ובכלל פרק מעולה.

המשחק גם הראה את רמת השדרים הנמוכה בארץ שכבר אחרי 20 דקות חיפשו לנתח את שואו, שחקן שרק נחת יומיים לפני, שיחק לראשונה עם הרכב טלאים שמעולם לא חבר יחד והיה ניכר שלא כל כך מצא את עצמו, כמו שאר הקבוצה במחצית הראשונה. אימרות כמו "מי מהן האלופה" בדקה 10 לערך.

אז נתחיל בכך שבאמת חששתי מזלזול במכבי פתח תקווה כשקראתי את ההרכב. אבל הבנתי שזלזול לא היה שם. דגו פשווט נתן מנוחה להרכב הראשון לקראת יאנג בויז ואין באמת דרך לבקר את המשחק הזה טקטית. עליה עם הרכב שני, כזה שלא תורגל יחד מגיע עם מחיר, חוסר בתיאום, לקות בכושר משחק ואובר מוטיבציה להוכיח את מקומם בהרכב.

האובר מוטיבציה אצל צעירים לרוב מפורשת כ"אני חייב לקחת על עצמי פעולות יחיד כדי להראות שיש לי מקום", מה שהקבוצה מקבלת זה ילד לא ממושמע, שרק מוכיח שקבלת ההחלטות שלו לוקה ואין לו מקום בהרכב. החשיבה שלהם מובנית מהילדים/נערים, שם היה להם קל  מאוד להוכיח ומתקבע דפוס חשיבה לא נכון. אם יש נערים שמקשיבים או הורים לילדים, תעשו את זה פשוט, וארחיב בהמשך על המדע שמאחורי זה. תלמדו מגיל צעיר לא לקחת על עצמכם הכל, לשחק קבוצתי, למסור, לפרגן, לשחק פשוט, מסירה כשצריך, דריבל כשצריך, כמה שפחות לגעת בכדור. לשחרר מהר וכו'. לדעתי אחרי המשחק הזה דיי ברור שיש מספר שחקנים צעירים שעדיין לא מספיק טובים לתמונת הרכב, כמו חג'ג', על אף שלא שיחק בעמדה שרגיל אליה, דהן ולוי לבטח יושאלו בקרוב. קנדיל הוא ברירת מחדל בגלל השוק המקומי ולדעתי יכלו לתת הזדמנות לעילי פיינגולד שיכל מאוד להיות גם הוא חלק חשוב ואני לא יודע אם בכלל חתם לחוזה המשך.

יש ספר מעולה שאני מאוד ממליץ, אפילו לשמוע את התקצירים שלו ביוטיוב שנקרא "הרגלים אטומיים" של ג'יימס קליר. הספר הזה מדבר על איך שאנחנו חושבים על שינוי אנחנו "חושבים בגדול" על דברים בומבסטיים ועל איך שעל ידי שינויים קטנים ומינוריים בצורה עקבית לאורך  זמן מביא לתוצאות מדהימות. כלומר, איך להתמקד בדברים הפשוטים ולהשתפר בהם. לתרגל מיקום בצורה מצויינת עד שאני שולט בזה, לתרגל פסים או שליטה בכדור ולהשתפר בזה קצת בכל פעם. ממש כמו הליכה לחדר כושר ולבדוק את עצמך במראה אחרי האימון הראשון, להתבאס שאין תוצאות ולהמשיך לעשות את מה שעשינו עד עכשיו. זו נקראת עקומת ההשתפרות ועמק המוות. קו ההשתפרות אינו ליניארי, כלומר ככל שאני מתאמן אני משתפר, אלה לעיתים לוקח הרבה מאוד זמן עד שנראה בכלל שיפור מהעת בה התחלנו, והעקומה הזו, שנראית מאוד קרובה לקו ההתחלה היא האיזור שרובנו מתייאשים בו. לשחקני כדורגל אין באמת את היכולת להפסיק, אבל יש להם את היכולת לא להתמיד בשיפורים קטנים ומתוך סך הצעירים בחיפה כיום, ענן חלאילי הוא דוגמת מופת לשיפורים קטנים ומינורים בצורה עקבית לאורך זמן. כך שאם אנחנו רוצים שיפור בצעירים, הם חייבים ללמוד לעבוד קשה על האספקטים הפשוטים במשחק לאורך זמן. כך יעשו פחות טעויות במקום לנסות ולקחת על עצמם יותר מדי.

מעבר לכך הספר מדבר על להשתמש בשיטות ולא במטרות, יש את האנחה הזו שאומר שאם אשיג את המטרה שלי אהיה מאושר/מסופק וכו'. למשל לוינרים ולכל השאר יש את אותן המטרות, מה שעוזר להם להמשיך לספק מטרות ולבנות את הרעב הזה הוא לבנות שיטה, המטרה היא לנצח את המשחק, השיטה היא להמשיך לשחק כדורגל, ולדוגמא מעולמנו, מכבי חיפה של היום לעומת לפני עשור. היום נראה שאת המועדון מובילה שיטה של עשייה, לא מטרה לקחת אליפות, כי כאלו לקחו כבר ועל כן השיטה המונהגת היום בריאה יותר בטווח הארוך כי היא משמרת את הרעב להישגים. אם יש תגובות, אשמח לקרוא גם למייל וגם כאן.

נחזור רגע קצר לחוסר התיאום, כפי שאמרתי ניכר בעיקר בהגנה והקישור. כשגוני, דהן וגרשון להערכתי בקושי תופקדו יחד באימונים שלא לדבר על משחק רשמי, וגם את הבדלי הרמות בליגה שלנו לצערי וההבדלים בין ההרכב הראשון לשני.

מה שכן אהבתי היה בדקה ה-21 כשכולם נזרקו על הכדור, קנדיל, גרשון וכיוף, כשהם הרכב שני/שלישי בחצי גמר גביע הטוטו כשעוד כמה ימים יש משחק פליאוף לליגת האלופות, או חטיפת הכדור של רפאלוב דקה ,80 ונכון שחיכה, ונכון שכמעט איבד אבל כמה נכון שנלחם ובסוף מסר לחלאילי שבישל לדין... זה מראה על המון מחוייבות. מחוייבות לקבוצה, למאמן ולמועדון. וכשיש מחוייבות, יש לאנשים את הדרייב, את הרצון להצליח. וכשהכל יתחיל להתחבר, המחוייבות תיקח אותם מאוד רחוק.

נקודת האור במחצית הראשונה במכבי חיפה היה ללא ספק שריף כיוף, על אף שנראה שגם הוא פחות שולט בגובה עשה רושם של שוער מצוין ופרוספקט נהדר לכמה שנים הבאות.

במחצית השנייה עברנו לקו 4 עם גוני ושואו בקישור שלעיתים נראה ששואו מתופקד כ-8 יותר מכ-6. אבל מי שראה את הסרטונים שלו, יכול להבין שמדובר בשחקן 6 שלרוב משחק התקפי ופחות מאלה שנשארים הרבה מאחור. מנסה לדמיין איך שחקן שרק הגיע, לא דובר את השפה ובקושי ערך אימון עם הקבוצה נכנס לתוך הרכב לוקה בכושר משחק וצריך להוכיח את עצמו. הייתי מרגיש מוצף. וראו על שואו שבמחצית הראשונה היה עסוק בלמצוא את עצמו יותר. במחצית השנייה שתופקד עם גוני, כבר היה משוחרר יותר, חילק מספר מסירות יפות, קידם את המשחק בצורה לא רעה ועצר כמה התקפות ונראה שחיפה פגעה לא רע בשחקן שלי הזכיר הכלאה בין נטע לעלי מוחמד. אפילו כמעט בישל לרפאלוב בדקה 69-70. אני כן חושב שעצם זה שהשתחרר כבר במחצית השנייה ולא היה אבוד כל המשחק מעיד על שחקן שרוצה לבוא לשחק, מחפש את ההזדמנות הזו לפרוח ועל חוסן מנטלי לא רע.

אני מתאר לעצמי שחלק מהמשחקנים שהזכרנו בהתחלה, דהן, חג'ג', רועי אלימלך ולוי לפחות יושאלו/ימכרו בקרוב יחד עם עוד שחקנים שלא נכנסו אפילו.

שריף כיוף, אני בטוח שבתחילת העונה חשב שעם העזיבה של ג'וש יקבל את ההזדמנות להיות השוער הראשון כמו שתומר צרפתי קיבל אחרי העזיבה של איתמר ניצן. אך בחרו להביא לעוד עונה לפחות את איתמר ניצן בשביל הניסיון. מעבר לתסכול ששריף בטח הרגיש, היה נראה שהוא מקצוען, בעל אינסטינקטים טובים ואפילו משחק רגל סביר. אני ממש מקווה שהוא יבלה את השנה הזו בללמוד המון מאיתמר ניצן, מהניסיון שלו ומהמקצועיות שלו ולדעתי נקבל שוער מעולה בעוד שנה.

גוני, גוני בטוח מתוסכל. הובא עם הבטחה גדולה להיות היורש של נטע ומשהו שם לא מתניע. גוני נראה רך מדי, מנסה יותר מדי ולא עושה את אותן הפעולות הפשוטות שראינו ממנו בירושלים. בטוח שחלק ממנו מאוד מאוכזב מזה ולצערי נראה שזה משפיע עליו. היה לי חסר לראות אותו במחצית השניה מנסה לקדם את המשחק, לבוא לקחת כדור או לפחות למשוך איתו שחקן ולפתוח את המסירה לשחקנים אחרים. היה נראה שהוא לא שם. גוני שחקן חכם, עם הרבה כדורגל, הוא פשוט פחות טורף את הדשא ומתמקד כמו הצעירים ברצון להוכיח במקום לשחק פשוט. החוסן המנטלי שלו יקבע עד סוף העונה אם הוא ילך לכיוון של שיפור בפרמטרים שהוא צריך כמו אגרסיביות, מיקום, מסירות קדימה ועוד, הוא ישאר כפרוספקט עתידי ואם פחות ישתפר שם, מאוד יתקשה למצוא מקום בתמונת ההרכב ויתכן וכבר בינואר יושאל.

חלאילי, מבין השחקנים הצעירים הוא הכי מתאים כיום לשיתוף בבוגרת על בסיס קבוע, הן מבחינת פיזיות והן מבחינת השיפור המתמיד שלו ממשחק למשחק. הוא מוסר טוב ופשוט יותר ונכון יותר משאר הצעירים. הוא עושה פחות דריבלים מיותרים ולראייה הוא שובר שיוויון של ממש כאשר הוא נכנס הוא עושה את ההבדל. לא בגלל פעולות בומבסטיות או פעולות יחיד, אלא בזכות היכולת שלו להמשיך עם פעולות פשוטות ולהשתפר בהם, ראו ערך בישול נגד סלובן בחוץ אחרי הגבעה של קורנו ופס רוחב בנגיעה. אם ההצלחה לא תעלה לו לראש, ומלשמוע ולקרוא את אבא שלו מדבר הוא יהיה מאוד מפוקס, הוא יהיה שחקן אירופאי בטווח השנתיים הקרובות.

סוף, סוף שיחק סוף סוף בעמדה שלו, כנף שמאל והיה נראה שהוא הרבה יותר נינוח שם מאשר בכנף ימין וגם שחרר בעיטה שסיכנה את השער. חשוב לזכור שמדובר בשחקן שעבר פציעה מאוד קשה אחרי 15 דקות של משחק נגד בנפיקה. ההשפעה המנטלית של זה היא עצומה, הן באמונה שלו ביכולות שלו כיום, במה הרגל מסוגלת ומה היא לא, יקח לו זמן לסמוך על הגוף שלו. יתרה מכך הפחד בכניסה למאבקים, בתנועות חדות והטעיות ועל כן עד כה לא ראינו ממנו משהו מיוחד, גם לא חשבתי שאראה משהו מיוחד במשחק לא מהחשובים שיהיו לחיפה העונה. אבל מסירה אחת, בעיטה אחת, זה מספיק כדי לקוות שיקבל יותר הזדמנויות בהמשך העונה ויצליח להיות גורם משמעותי בפיתוח ובעתיד הקבוצה.

שיבלי, נכון ששיבלי לא משחק בעמדה שהוא רגיל בה והוא משחק יותר הגנתי, מפאת הנסיבות שאין לקבוצה מגן שמאלי מחליף בקו 4. אבל, אם רוצים להבין מהי אובר מוטיבציה זה שיבלי. נראה שכשהוא עולה הוא רוצה להוכיח שהוא דריבליסט טוב ופחות מוסר בזמן ומאבד כדורים מיותרים. הוא נראה פחות בשל לבוגרים מחלאילי וחבל, הוא שחקן בעל יכולות, בעל חוצפה אבל בהשוואה לחלאילי, הוא לא מראה גרף שיפור בפעולות הפשוטות ממשחק למשחק, ואם בנוער זה עבד טוב, בבוגרים זה עולם אחר. הוא יהיה חייב להתפקס, להמתקד בפעולות פשוטות ולהראות שניתן לסמוך עליו טקטית שלא יאבד כדורים מיותרים ויוכל לתרום למשחק הקבוצתי. אני מאמין שדגו יתן לו עוד קרדיט ופחות נראה לי שיצא להשאלה בשלב הזה. אבל כמה קרדיט יקבל זה תלוי רק בו וביכולת שלו ללמוד ולהשתפר ולא להמשיך עם המוכר שלו מהנוער.

קנדיל, קנדיל עשה מעבר חד, מצהוב לירוק. מעבר לא פשוט. אנחנו יודעים שיש לו כדורגל, ברמת הנמצא בארץ הוא מגן לא רע בכלל והוא יקבל את הדקות שלו ברוטציה בהמשך העונה, לפחות עד סוף סיבוב הבתים באירופה (צ'מפיונס או אירופית). יהיה מעניין לראות את ההשפעה שלו, לדעתי לא ראינו ממנו הרבה והוא בעיקר נראה שלומד טקטית איך להשתלב ואיך זה לחיות בצילו של דניאל התושב הישראלי.

שוראנוב, את היכולות הטכניות שלו ראינו בשערים שכבש, בנגיעות בכדור שלו ואפילו בגביע הטוטו בהקפצה הזו שנכנסה אך נפסלה בנבדל. קשה לשפוט אותו במשחק כמו זה עם הרכב לא יצירתי בעליל לעומת ההרכב הראשון, ויהיה מעניין לראות אותו במהשך השנה עם מוסרים כמו דיא ושרי והשילוב בניהם. לדעתי הוא אכן יקבל דקות משמעותיות יותר, גם אם לא באירופה אז בליגה. הוא יהיה חייב לעבוד על רוגע ואיך לא לקבל צהובים מיותרים, אגב זה נכון לכל הקבוצה, רוב הצהובים שקיבלנו הם על דיבורים ולא על תיקולים וכאלה, כלל הקבוצה חייבת להפסיק להתעסק עם השטויות האלה ולהמקד יותר בכדורגל.

דין דוד, דין פחות יעיל בכנף, את זה אנחנו יודעים משנה שעברה. כאשר הוא מקבל את המקום במרכז ההתקפה שם אפשר לראות אותו בא לידי ביטוי. דין השנה יכול להיות מה שרותם חטואל היה בבאר שבע במחצית הראשונה של העונה שעברה. הגיים צ'יינג'ר, השחקן ה-12 (מלבד הקהל). אחת הבעיות של התקשורת היא שהם עושים עוול לשחקנים כאלה כי מבחינתם התקשורת המקומית מי שלא פותח לא חשוב ולדעתי הם טועים. כל בורג חשוב במכונה, כל אום, נכון, לאום יש תפקיד שונה מבוכנה של מנוע, אבל בלי אחד מהם המכונה לא תעבוד. דין חייב להמשיך לקחת את ההזדמנויות כמו שהוא עשה עד עכשיו ולנצל אותם. אין לי את הסטטיסטיקה אבל לדעתי דין ניצל אחוז מכובד מאוד מסך המצבים שקיבל וזה שינוי משמעותי מאוד, בטח להמשך העונה של חיפה שתהיה עמוסה לא פחות משנה שעברה.

ליאור רפאלוב, אין מה להגיד, הבן אדם הזה מקצוען בכל רמח איבריו ושסע גידיו. משחק בגביע הטוטו, הוא רץ, מתקל ויוצא למתפרצת באמוק, משתהה קצת במסירה, מאבד ושוב זוכה בכדור, מוסר וחלאילי מבשל לדין. גם אם לא היה יוצא מהמהלך הזה שער, זו הנחישות והמחוייבות שליאור מביא איתו השנה. כפי שאמרתי בפרקים קודמים זו התרומה הכי גדולה שתהיה לליאור בקבוצה, אפילו אם יכבוש 20 שערים העונה. בעיקר מפני שבקבוצה יש שיתוף של הרבה שחקנים צעירים שגדלו על ליאור וכשהם רואים את המחוייבות שלו גם במשחקים ללא חשיבות זה מחלחל ולבסוף זה ייצר קבוצה מאוחדת כאשר כולם מחוייבים לה ברמה גבוהה מאוד.

שנה שעברה הגיל הממוצע לפי טרנספר מרקט היה 26.34 והשנה הוא עומד על 24.9, זה שנה וארבעה חודשים בערך הבדל. זה אומר שהצעירו את הסגל, משמע יש פה ראיה לעתיד. יש פה ניסיון לייצר משהו המשכי עם שימוש בשחקנים המשמעותיים והמנוסים יחד עם צעירים כישרוניים, כמו בתקופות הגדולות של חיפה. אני מקווה שהצעירים ישתמשו בשיטות להשתפרות במקום במטרות, ימשיכו שיפורים בדברים הקטנים ויפרחו השנה יחד עם המועדון. שוב, ממליץ לכם להאזין לפרקים שהוזכרו בתחילת הפרק, שם תקבלו מידע על המשחק ברביעי ובכלל על תהליכים טקטיים שיש בקבוצה וביאנג בויז.

קצת לקראת יאנג בויז

רוב השחקנים קיבלו מנוחה מלאה לקראת המשחק, חלק מהם שיחקו כמה דקות ואף תרמו לשינוי המשחק ולבסוף לניצחון של הקבוצה.

בגדול על יאנג בויז, מועדון כדורגל שהוקם אי שם בשנת 1898 בהקמתה של הסופר ליג השוויצרית. עד היום זכה ב-16 אליפויות, 8 גביעים, סופר קאפ שוויצרי, גביע הליגה וגבוע הדלה אלפי. מועדון מאוד מכובד שזכה בששת השנים האחרונות ב-5 אליפויות וב-14 שנים שקדמו לכך הגיעו 7 פעמים במקום השני. הליגה השוויצרית עד השנה הייתה ליגה עם 10 קבוצות ומהשנה ישתתפו בה 12 קבוצות. שווי הקבוצה העדכני הוא 71.75 מיליון אירו.

הקבוצה משחקת 4-4-2 יהלום כאשר עיקר המערך עובד על דינמיות ושינויים בתוך המערך כאשר ה-10 שלהם, ריאדר, עובר לשחק לעיתים ליד ה-6 והכנף השמאלי נכנס ל-10 ובכך יוצר מערך ורסטילי שמשתנה בהתאם לצורך אך פילוסופית המשחק של הקבוצה היא התקפית. מתוך 29 שחקני הקבוצה רק 4 שחקנים מתחת לגובה 1.80, כאשר 15 שחקנים עם מעל 1.85. כוכב הקבוצה והשחקן היקר ביותר שלה (15 מיליון אירו) הוא פביאן ריאדר. הוא שחקן מאוד ורסטילי שיכול לשחק כמעט כל תפקיד 6/8/10 בצורה מדהימה וגם ימכר ככל הנראה אחרי משחקי הפליאוף. הוא שחקן מאוד חשוב במערך עם יכולת מסירה וסיומת מעולים. 2 חלוצים מאוד מסוכנים, גבוהים וחזקים ITTEN, ELIA וNSAME כאשר 2 מהם לבטח יפתחו. מעבר לכך שני מגיני קו מהירים מאוד PERSSON השבדי ובלום השויצרי, שחקנים צעירים ומוכשרים מאוד. הכח של הקבוצה היא במרכז המגרש, בלחץ הגבוהה שהיא עושה וביכולת שלה לשנות את המערך בהתאמה ונייחים כאשר יתרון הגובה על פני שחקני חיפה הוא אדיר ועם משחק גובה של איתמר ניצן זה יכול להוות בעיה. עם זאת הדרך לנצח את יאנג בויז תהיה במעברים, בלמים איטיים אבל גבוהים וביכולת הטכנית של שחקני חיפה בתיקתוקים בין ההגנה לשחקני הקישור.

ההכנה המנטאלית של שחקני חיפה תתמקד בלעשות את מה שהם יודעים לעשות, לשחק כדורגל, בפעולות הפשוטות, בקבלת ההחלטות בצד הקדמי, ביכולת למקסם מצבים ובריכוז ההגנתי בכל מה שקשור בנייחים.

יאללה מכבי!!!

להצעות, הערות, מחשבות ואם תרצו אעסוק בפרק על משהו ספציפי בפן המנטלי/טקטי כתבו לי: omashmhfc@gmail.com

אם אהבתם אשמח אם תעזרו להפיץ את הפדקאסט 

https://omashmhfc.podbean.com/