עומאש מדבר כדורגל פרק 10 – להפסיד לעצמך
עומאש מדבר כדורגל פרק 10 – להפסיד לעצמך
לא הספקתי להקליט בצמוד למשחק אז רק לומר מברוק לקבוצת הנוער
שהפכה פיגור 1-0 מול רעננה ל 7-2 עם הופעה מצויינת של: יבלו גטאצ'ו, איאד חלאילי
וינאי דיסטלפלד שנראים כמו הדבר הבא של הקבוצה הבוגרת.
ונתחיל...
אפשר להתדיין האם התוצאה שהושגה היא טובה או לא, אם שיחקנו בצורה טובה
ומושכלת או לא ואפשר גם אפשר להתדיין על השופט ועל השריקות ההזויות ועל אלה שלא
נשרקו כמו מרפק לראשו של פיירו. אבל לדעתי אין דיון על האווירה באצטדיון והעובדה
ששוב הצלחנו להפסיד לעצמנו, כישלון מנטלי, התפרקות אפילו של הדמויות היותר יציבות
מנטלית וזאת אחרי הפרסומים של השיחות עם פסיכולוג ספורט. שלא תבינו, תוצאה טובה
מאוד במשחק לא כזה רע.
יאנג בויז קבוצה שמאוד מזכירה את מכבי חיפה, בשנים האחרונות לקחו
אליפות, קבוצה התקפית, האצטדיון, האוהדים. משהו במשחק הזה היה נראה כמו משחק ראי
בחלק ממנו לפחות וזו גם נקודת האור לקראת המשחק הבא.
עלי מוחמד, ג'אבר, חזיזה וסק היו גיבורי המשחק, שאר השחקנים חייבים
ללמוד מה הם עשו, איך הם חשבו ואיך הם הצליחו להתפקס ולא להתפרק וליפול למשחקי
שיפוט כאלה ואחרים ואיתמר ניצן אגב במשחק לא רע בכלל בעיקר באוויר. לדעתי חלק ניכר
מהעובדה שלא היה לו יותר מדי עבודה, מעבר לעבודה של סק, ג'אבר ועלי מוחמד הייתה
הקריאה הטובה שלו של הכדורים באוויר והלקיחה שלהם בטרם פגשו שחקן שוויצרי.
השווייצרים היו חסרי אונים לדריבלים של סק ובפעמיים שניסה אותם במחצית הראשונה
הוכשל והוצא כרטיס צהוב לשחקן היריבה. במחצית השנייה באמת לא יכל לבצע אותם בגלל
שהם צופפו את המרכז.
המחצית השנייה הזכירה לי את המשחק מול האמרון ספרטנס בחוץ, בונקר
וקטנות מעצבנות מול העיניים של השופט שלא קיבלו שום מענה מהשופט בצורה שגם אותי
עצבנה. ההתפרקות התחילה בסוף המחצית הראשונה, שבואו נהיה כנים, הייתה טובה, הצלחנו
לסגור אותם מעולה, אבל גם הם אותנו. ולא באמת הגענו למצב מסוכן מלבד אותה בעיטה של
שרי. אם מחפשים השוואות לקבוצה של בכר זה האובדן אמון אחרי שלא מצליחים לתת גול מוקדם
וההרדמות לשאר המחצית.
כנראה שהלחץ השפיע, משחק בית, עם הרבה ציפיות, חום כבד, פליאוף ליגת
האלופות, כל העיתונים מתעסקים בזוטות כמו להיות הראשונים שעולים לליגת האלופות
פעמיים רצוף וכנראה הסגל חסר הניסיון עשו את שלהם. אני חלילה לא אומר שהם עשו
עבודה פחות מטובה מאוד, הם באמת עשו, עבודת הכנה מעולה שהצליחה להביך לא פעם קבוצה
סופר ממושמעת טקטית והפכו קבוצה התקפית להרבה יותר הגנתית ממה שהם רצו להודות שבאו
לעשות. אבל הלחץ חילחל עד שהתפרץ משרי במפגן דחיפות על עבירה לא כזו חמורה והמשיך
גם עם קורנו שעשה עבירה שטותית של צהוב שהמשמעות שלו היא הרחקה מהמשחק הבא ואז
להעלם לגמרי לקצת יותר משליש משחק.
קצת סטטיסטיקה, חיפה החזיקה -62/58% בכדור והיו לה 39 התקפות, שזה 11
יותר מיאנג בויז, אז זה לא שלא תקפנו. אחוז דיוק במסירות 80% 372 מתוך 465. אז
תקפנו והיינו מדוייקים, אבל היו לנו רק 2 איומים למסגרת (וליאנג בויז 0 לפי UEFA ו-1 לפי וייסקאוט) ו-3 מחוץ למסגרת. המרחק
ששחקני חיפה רצו היה 73.4 קמ בעוד שיאנג בויז רצו 80.6. התסכול של חיפה משינוי המערך
של השוויצרים במחצית השנייה כשהם הוסיפו שחקן נוסף לאמצע המגרש, מהלך אגב, שנותר
ללא מענה מדגו. ההבדל בקילמוטראז' לדעתי נובע מרצון של חיפה לא לרוץ להתקפות כמו
שאנחנו מכירים וחלקה השני טמון במחוייבות של חלק מהשחקנים. מעניין יהיה לראות את
הניתוח מרחקי הריצה של השחקנים.
מעבר לכך, ההחלטה לנסות קרוסים להגנה הגבוהה מאיתנו בראש בממוצע הייתה
תמוהה בעייני, עוד השוואה לקבוצות של בכר שתמיד הלכו לברירת המחדל הזו כתוכנית
המשחק לא עובדת וזריקת כדורים לרחבה בתקווה שיצא מהם משהו, לא יצא אז וכך גם היום.
21 קרוסים נמסרו, 2 מהם הושלמו, 10 אחוז לערך.
מכבי חיפה הייתה עדיפה על יאנג בויז, לפחות במשחק הזה. קרה לה שוב,
בדיוק מה שקרה לה נגד האמרון, כאשר הקבוצה השנייה הולכת אחורה ומסתגרת ולא מאפשרת
לנו את תוכנית המשחק שלנו השחקנים של דגו, הרגיש שהיו אבודים ומתוסכלים. לי היו
חסרים בעיטות מרחוק, שרי ניסה פעם אחת, סבע גם אך לא פגע במסגרת ומאז, לא ניסו
אפילו לבעוט. לא ברור לי כל כך למה לא לבעוט אחרי שאחת לא הצליחה, אבל 21 קרוסים
שמתוכם עבדו רק 2, זה כן?!
נעבור לפן המנטאלי, שם מצפה לנו עבודה מאוד מאוד גדולה
איתמר ניצן – היה טוב לדעתי. ללא ספק היו חששות, כמו גם שלי בצוות
המקצועי עם כדורי הגובה ובכלל הגובה השוויצרי ודווקא שם הרגשתי שהוא בעל הבית.
הוסיף מספר הצלות ועשה את שלו.
שון וקורנו – שון וקורנו במשחק פחות טוב, משחק לא רגוע. לא כל כך היה
ברור לי למה אבל היו מספר סגירות שלא הסתדר להם. קורנו אחרי הצהוב שלו (דקה 50) נעלם
בכלל מהמשחק והיה מתוסכל, עצבני, הדברים הכי פשוטים הלכו לו קשה וכשהוא כבר קיבל
כדור היה עליו שחקן שהוציא אותו מהמשחק ולעיתים נמסרו לו כדורים במצב שיש עליו שחקן
והאיבוד כדורים לא עזר לו. משהו בזוגיות הזו לא עבד במשחק הזה ובמשחק הבא יהיה להם
משחק מנוחה.
שרי –
שרי איבד את זה אתמול בדקה 63, 4 דקות לאחר מכן יצא על פיירו על ניסיון תיקול
משולב שלהם על שחקן יריב, אחרי שפיירו איבד כדור. לא ראיתי את שרי עצבני עד כדי
כך. יש הרבה לחץ על שרי, כקפטן, בשונה משנה שעברה שנטע היה הקפטן בשלב הזה. רמת
אחריות שהיא שונה מאוד מכל המשחקים עד עכשיו, זה המאני טיים ודווקא שם לרוב, שרי
הוא איש הקרח שבא ונותן את שלו.
סבע – גם
על סבע הלחץ גבר. אם הצליח בשני המשחקים האחרונים להתחבר חזרה, המשחק הזה הוא הצעד
אחורה. גם עליו הלחץ השפיע והעבודה המנטלית איתו לא עבדה הפעם. דווקא שם הייתי
מצפה שיורידו אותו לקרקע, שלא הכל על הכתפיים שלו. כשלדיא לא הולך הוא לא רץ, הוא
פחות מנסה. הוא חייב למצוא את האיזון הזה בין הפעולות שלא הולך, ללחץ היריבה וללחץ
הכללי של הסיטואציה.
סונדגרן –
גם הוא היה עצבני כשלא קיבל שריקות מהשופט, היה אפילו סיטואציה שדניאל רץ לשופט
ועשה לו תנועות של שריקה. מעבר לכך היה לו משחק טוב, תיקולים טובים ומשחק אגרסיבי.
פיירו – פיירו
סיים בתסכול אדיר. דווקא משחק הרגל שלו היה טוב אתמול. היה לו קשה מאוד עם קמארה
ועל אחת כמה וכמה כל המכות שהוא ספג וככל שהתקדם המשחק והיו עוד תיקולים כאלה קמארה
הצליח להוציא את פיירו מהמשחק ולאט לאט את שאר הקבוצה.
חזיזה,
עלי, סק וג'אבר.
נתחיל
מג'אבר, פתח פחות טוב ופחות מתואם עם עלי. לאחר מכן שיחק טוב מאוד, חסר לי מאוד
הריצה שלו, האטרף ולא ניסה לבעוט מרחוק. אבל חטף, מסר ויותר קידם את המשחק מבדרך
כלל וזה דיי מה שהייתי מצפה שג'אבר יעשה השנה בקבוצה.
חזיזה – אהבתי
את האטרף בחימום שהוא עבר בין כולם, חילק כיפים, הטריף את השחקנים והיה חסר לי
ההמשך לזה במשחק עצמו. כל מצ'אפ עם המגן שלו הוא לקח ובגדול, אחרי הפסקת השתייה זה
דיי הפסיק כי הוסט עוד שחקן לצד שמאל שלהם וימין שלנו וניסו לסגור את כל האופציות.
סק –
משחק מעולה של סק, מספר חילוצים מטורפים, 24 חילוצים. הוא הרג במו רגליו וראשו
כמעט כל התקפה של יאנג בויז. הם מאוד התקשו איתו.
עלי
מוחמד, באחד המשחקים הכי טובים של עלי, שאני זוכר. הוא היה בכל מקום במגרש, לא
הפסיק לרוץ, הגיע מפוקס, נעול ואפילו עם פתיחת משחק פחות טובה מדקה 25 בערך הוא
נחת ולא היה אפשר לעצור אותו והוא מצד שני, עצר לא מעט התקפות והשילוב שלו ושל סק
באמצע היווה את חבל ההצלה של חיפה וחיזק את השליטה במרכז המגרש.
דגו –
דגו בשנת למידה, מה שהיה אתמול, האיחור בתגובה לשינוי הטקטי, התגובות לחילופים
והחילופים עצמם הם תוצר של חוסר ניסיון וגם פחד מלהתבזות, כי הוא יודע שכולם
משחיזים סכינים ורק מחכים שיפול. אבל, חשוב לומר שהוא היה מודע להם במסיבת
העיתונאים והסגירה שלו והלמידה על יאנג בויז בהחלט הייתה טובה מאוד ולא יכלו לתקוף
כמו שהם רגילים. אז יהה מה שיהיה במשחק הבא, לדעתי נקבל פה מאמן מאוד חכם ועם
הניסיון נראה פחות את הדברים האלה. זהו שכר הלימוד שעלינו לקבל ולדעתי נקבל הרבה
יותר בעתיד.
יש משהו בזה שלא משנה אם הוא יצליח או יפסיד שכולם יחכו לו בפינה, כי עיתונאים ובעלי דעת שאוכלים את הכובע יהיו מאוד נקמנים ביום שיהיו כשלונות, ויהיו, בואו, גם עם בכר הפסדנו לת"א והפועל ירושלים ולריינה. אז נכנס לפרופורציות וננסה להנות מהעונה האירופית המוצלחת בתקווה שיתנגן בה ימנון הצ'מפיונס.
להצעות, הערות, מחשבות ואם תרצו אעסוק בפרק על משהו ספציפי בפן
המנטלי/טקטי כתבו לי:
omashmhfc@gmail.com
במקרה
ואתם מכירים אוהדים עם לקויות שמיעה, אני מעלה את תוכן הדברים לבלוג על מנת לנסות
ולהעניק מענה לכולם https://omashtalkfootball.blogspot.com/
תגובות
הוסף רשומת תגובה