עומאש מדבר כדורגל פרק חירום 2 – העולם מתחיל להתחלק לשניים

עומאש מדבר כדורגל פרק חירום 2 – העולם מתחיל להתחלק לשניים

 

כמה השתנה מאז פרק 22, ב 6.10, יום שישי, אחרי המופע של מכבי חיפה ביוון. היה נראה שאנחנו מתחילים לראות שינוי, מחוייבות. העליתי את הפרק הזה עם אופטימיות. מי חלם שהעולם ישתנה ככה בתוך כמה שעות ללא היכר.

רגע לפני שנתחיל, שוב נשלח תנחומים לכל משפחות ההרוגים והנרצחים ושישובו במהרה ובשלום כלל החטופים עד האחרון שבהם!

בפרק הקודם דיברתי על חברים רבים שנהרגו בלחימה הראשונה, וכמעט לא הזכרנו את האנשים הטובים שחזרו משם, שונים, עם מראות שלא יצאו להם מהראש בשארית חייהם. עוד ועוד סיפורי גבורה עלו מאז הפרק הקודם, סיפורים מלאים בתחושת נס. שיזדקקו להמון סיוע, מעכשיו והלאה. אני מלווה אישית מספר חברים, על בסיס כמעט יומי, מתעדכן בנוגע לטיפול שלהם, מנסה לסייע לכמה שיותר שמתקשרים ומתייעצים. בנינו, זה מה שרציתי לעשות עד הפציעה, לטפל בכוחות ביטחון, הם כל כך צריכים את המעטפת הזו, במיוחד עכשיו.

בפרק הזה אני רוצה להביא כמה דברים, הפעם הכל יהיה קשור לספורט. להשפעה הפסיכית שיש למלחמה הזו בעולם הספורט, שחקן מינץ שנזרק מהקבוצה, חבר הנהלה בטוטנהאם שהתפטר, אנשי פרלמנט שקוראים לשלול לבנזמה את האזרחות, הנזק העצום שעושה מוחמד סלאח ואיך לא נזכיר את יקירתנו, הגיבורה מאופקים רחל "אביס את החמאס עם עוגיות" אדרי אוהדת הקבוצה.

 

אבל רגע לפני הכל,

אני לגמרי מבין את האמוציות שיש במדינה, אני באמת מבין. איבדתי עשרות חברים וקולגות ביממה, אנשים שעבדתי איתם שנים. באמת, אני מבין. אני גם מבין שהעולם הוא דבר מורכב ולא שחור או לבן, יש הרבה הרבה אפור, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לערביי ישראל. לדוגמאת עלאא מטייבה שתרם כ-50 זוגות אופניים חשמליות לילדי העוטף וכתוצאה חנותו נבזזה ונשרפה. האירוע הזה העביר מסר מאוד ברור ומפחיד לכל אחד ואחת מדמויות המפתח הערביות באם תגנה את הטבח המתועב הזה. לצד זה שמתנהל סוג של מסע הוצאה כפוייה מהארון לכל מי שהעז לפחד על הבית שלו, על הילדים שלו. אני כן אומר שאני חושב שכל מי שמייצג את המדינה, בנבחרת מן הראוי שיגנה, לגמרי כמו אבו עביד, חלאילי ועוד רבים וטובים. אבל תחשבו על אשתו של דיא, שניסתה להיות פוליטיקלי קורקט בעולם שבו הקורקטיות הרצחה באכזריות בשבת הארורה ההיא. חלילה, כמו תמיד, לא אומר לכם מה לחשוב ומה לעשות, אלא רק להבין שהמציאות הזו מורכבת, בטח ובטח לאנשים שרוצים לחיות במדינה כמו האמירויות לאחר הפרישה ולא יכולים להרשות לעצמם להיות מטרה. זה שונה משחקן ישראלי שמתגורר בשכונה בה כולם לבטח מגנים את מסע ההרג, אפשר שלא להסכים איתי כמובן אבל בן אדם יכול לחשוב לעצמו שזה נוראי מבלי לעשות מעשה אקטיבי, ויכול שכן, כנראה שבמציאות של אחרי ה 7.10 יש השלכות וכל אחד ואחת יהיו חייבים לבחור צד.

העולם השתגע, זה כבר לא רק המלחמה של ישראל בבני העוולה, האירוע מכה גלים בעולם וממש מחלק אותו, לטובים ורעים, כל אחד לפי נקודת מבטו.

אני יכול לומר שאני לא יכול להסתכל על הספורט אותו הדבר, הצביעות של UEFA ושל FIFA, שחקנים שהערכתי מאוד ואפילו אהבתי, שלובשים חולצה של קבוצה שאהדתי משנות השמונים ומאז שאני זוכר את עצמי כגון מוחמד סלאח, שהפיץ את רשת השקרים של חמאס והגיע למעל 100 מיליון אנשים וג'ון אוגו הגבר על שיצא עליו ברשת בפוסט מרגש בו כתב: "ראיתי את הוידאו בו רצית שהאנושיות תגבר. איפה הייתה אתה והאנרגיה שלך כשחמאס תקף והרג ישראלים חפים מפשע? אני בטוח שאתה מודע שהרבה ישראלים נרצחו ונחטפו והאומה שלך אפילו לא רצתה לקבל פליטים". הפסקת הכדורגל באלג'יריה כאות הזדהות עם עזה, כאות הזדהות עם מרצחים בדמות דאעש, פשוט לא נתפס. שחקני עבר טורקים, שאם סבי זכרונו לברכה היה בחיים היה מסנן כמה עשרות אלפי קללות להם ולארדואן. גלאטאסראי, קבוצה שאני אוהד מהיסודי, קבוצה שגדלנו עליה בבית, מצייצת נגד ישראל פשוט שובר לי את הלב ואם הייתי בבית שלי הייתי בוודאי זורק את החולצה לקיבינימאט.

ברדק בצרפת, עם אל גאזי, שחקן מינץ ששוחרר מהקבוצה לאחר תמיכה בחמאס, שחקן, בצרפת משוחרר בעקבות תמיכה בעוד בסקוטלנד, ספרד יש הזדהות של קהלים שלמים עם המרצחים הנתעבים. מארסיי נגד ניס הוגדר ברמת סיכון גבוהה בשל הפגנות אנטי ישראליות של אוהדי מארסיי.

שחקני עבר שמביעים תמיכה בישראל, ממש מרגשת אל מול העבודה שעושים השחקנים הישראליים באינסטגרם, פייסבוק והמחווה של אבדיה שכתב את השם של "סגן איתי כהן" ז"ל) שנהרג בקרב בעלומים ו"אני עומד עם ישראל". מרגיש שכל אחד נכנס מתחת לאלונקה איפה שהוא יכול להשפיע הכי הרבה וזה מדהים בעיניי. האחדות, ההתגייסות הזו מרגשת מאוד. לציין את המאמן הזר של מכבי תל אביב, נו מלחמה ואחדות וכאלה, קומנניץ' שמסייע גם הוא בהסברה.

אם מישהו היה אומר לסבתא שלי שיצאה מהשואה (משפחה ממש מעורבת), שגרמניה, תהיה אחת המדינות הבודדות שיגנו את הטבח היא הייתה בטוחה שאני לוקח משהו.

 

כבוד לעמותת היציע הצפוני שהרימו אתר הנצחה מדהים במתחם האצטדיון, לזכר אוהדי הקבוצה שנרצחו, נפלו ונחטפו.

עלי מוחמד, שגר במדינה 8 שנים ריגש אותי במסר שלו, חייב לציין. ובכלל מכבי חיפה מראה שהיא המועדון הכי מדהים בארץ ועושה כל כך הרבה למען ילדי העוטף, למען העם, איזו רוח התגייסות...

 

 

 

ואיך אפשר בלי הפן המנטאלי

ואו, איזה טירוף התקופה הזו, אני במקור מהצפון, לוחם בשלהי חומת מגן, חברון, ג'נין והיום תושב העוטף, חשבתי שראיתי הכל, האירוע המכונן הזה הוא משהו שלא חווינו מאז הפוגרומים והשואה ללא ספק.

אין בית בישראל לדעתי שלא הכיר במישרין ובעקיפין מישהו או מישהי שנרצחו או נחטפו או נפגעו והיו עדים לאירוע הזה. בגלל זה ובגלל הזוועות שהתבצעו שם יש תחושה שהאירוע הזה הוא של כולנו. עכשיו זה באמת הזמן לשים את כל המחלוקות הצידה ולהיות יחד, חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים, בדואים, נוצרים, צ'רקסיים כי המרצחים של החמאס לא הבדילו בין יהודי לבדואי והרגו ילדים שעבדו שם בחלקאות והרגו נערים וילדים בפזורות השונות.

במפגש עם טראומה כזו יש לרוב חלוקה לשני מצבים, מצב היפר של אני חייב לעשות ולחפש איפה לעשות ולהכניס את עצמי למוד של עשייה והצד השני הוא הצד הדכאוני, כאלה שאין להם חשק לכלום.

שני הדרכים הם תגובות נורמאליות למצב טראומתי, שני דרכי התמודדות. לכל אותם אנשים שלא מצליחים להביא את עצמם לכדי עשייה, אל תרגישו רע עם עצמכם, הכל נורמאלי במצב הלא נורמאלי הזה.

לגברים שעבדתי איתם הרבה יותר קשה יותר להתחבר לפן הנפשי, לסטרס, לחרדה, אז אני מדבר אליהם כמו שגם ספורטאים מבינים, בדופק, הכי פשוט. יהיו הרבה דברים שיזכירו, אם בריח, במבט, בשמיעה ועוד רגעים לא נעימים, כמו לראות טנדר עם כמה חברה עליו וכאלה, עלול להעלות את הדופק. מי מכם שמסתובב עם שעון חכם יכול לעקוב אחרי זה ולהגיב בתרגיל נשימה פשוט של לשאוף אוויר במשך 4 שניות, להחזיק 4 שניות ולשחרר במשך 4 שניות ולחזור על זה מספר פעמים עד שהדופק יורד. הדבר הזה מחזיר את תחושת השליטה ושוטרים שלחמו ביום שבת ההיא מדווחים שזה מאוד עוזר להם להחזיר את הבעלות על הגוף, כי מי שחווה התקף פאניקה או עלייה חדה ופתאומית בדופק, מודע לתחושת החוסר שליטה שאדם מרגיש כלפי הגוף שלו.

 

וכמו לכל דבר ישנם כמה דברים קטנים שיכולים לעשות הבדל גדול:

           אל תגיד/י "הכל בסדר", לא הכל בסדר וזה בסדר גמור שלא הכל בסדר.

זה שלא הכל בסדר לא אומר שאת/ה חלש/ה, ההפך, זה מראה על מודעות לנוכח גודל האירוע.

           אל תשמרו רגשות בפנים - מצב של הגברת דופק (סטרס, חרדה וכו') מראה שהגוף במאמץ וכאשר הגוף במאמץ כמו אחרי ריצה, אנחנו נדרשים לכמה רגעים להרגיע דופק. תרגיל נשימות קצר (4 שניות לשאוף, 4 שניות להחזיק ו-4 שניות לשחרר X כמה שצריך) ירגיע את הגוף ויחזיר אותו למצב רגוע.

תשתפ/י, תבכה/י, תצעק/י או כל מה שעוזר לך!

           תכתבו על מה שעברתם - כתיבה היא חלק בעיבוד החווייה שהוא יותר משמעותי מדיבור, גם מעשי וגם ויזואלי וכתיבה על כך למשך זמן מה יכולה לעשות הבדל עצום בטווח הרחוק.

 

           תשאלו אחד את השנייה איך הוא/היא מרגישים, זה מראה שאתם רואים אחד את השנייה, תתקשרו לחברים שנמצאים בבתים, מכל סיבה שהיא. תשאלו: איך עבר עליכם הלילה?, הצלחתם לישון? ושאלות פתוחות המראות על התעניינות.

ויש גם מחקרים שמראים הפעלה של חמשת החושים בפעילויות שונות כעוזרת מאוד לגוף ולנפש להתמודד (כגון בישול למשל בה מפעילים את המגע, ריח, מבט, שמיעה וטעם ועוד פעילויות כאלה).

 

ואם אתם יכולים, תשמרו על עשייה, גם אם היא נראית לכם קטנה, כל מה שנותן לכם משמעות, לי מסייע מאוד לעזור לאחרים, לכם אולי יעזור משהו אחר, בימים האלה, כל מה שאתם יכולים לעשות כדי שתהיה לכם תחושת שליחות, תחושה של משמעות ושאתם חיוניים למערכה: אם אתם מסייעים לנכים בקרבתכם, לפגועי נפש, לילדים, סתם עזרתם לאנשים עריריים לעשות קניות, לתת משהו מהניסיון שלכם כדי להפוך חיים של מישהו אחר לטובים יותר, תעשו, אתם לא תצטערו!

 

אנשים יקרים, מקווה להקליט בקרוב בימינו פרקי כדורגל, גם אם לאסקפיזם מהיר, מאחל לכל הפועלים לביטחוננו, חיילים, שוטרים, אנשי כיבוי, אנשי הרפואה וההצלה, זקא והמתנדבים הרבים שפרוסים ברחבי הארץ שתשובו לביתכם בשלום, תשמרו על עצמכם והמון תודה על כל מה שאתם עושים!

 

 

העולם משתגע ואנחנו מתגעגעים לכדורגל. סקירה זריזה על ההשפעה של המלחמה הזו על הספורט האירופאי והעולמי ואיך לא, קצת בפן המנטאלי.

 

אז אם אהבתם אשמח אם תשתפו לאוהדי מכבי חיפה נוספים, אם לא כתבו לי ביוטיוב או במייל וננסה לנהל דיון להצעות, הערות, מחשבות ואם תרצו אעסוק בפרק על משהו ספציפי בפן המנטלי/טקטי כתבו לי: omashmhfc@gmail.com

במקרה ואתם מכירים אוהדים עם לקויות שמיעה, אני מעלה את תוכן הדברים לבלוג על מנת לנסות ולהעניק מענה לכולם

 https://omashtalkfootball.blogspot.com/

כנסו והאזינו לפרק בפודקאסט

https://omashmhfc.podbean.com/

 אפל

 https://podcasts.apple.com/us/podcast/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7/id1701311750

גוגל https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9mZWVkLnBvZGJlYW4uY29tL29tYXNobWhmYy9mZWVkLnhtbA?sa=X&ved=0CAIQ9sEGahcKEwjgjd7TxceAAxUAAAAAHQAAAAAQZw

ספוטיפיי

https://open.spotify.com/show/3YLFRjxXUWu8KFZq1eit6A

 

 

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הכנה לרבע – קצת על כל קבוצה

עומאש מדבר כדורגל פרק 47 – הסרת הקללה

עומאש מדבר כדורגל פרק 28 – מורידים חלודה